מגדל העמק, שבעבר הייתה מודל לחיקוי – כעת שואבת השראה מהערים שעקפו אותה, ומנסה לייצר דגם משלה: עיר שממריאה לגובה – תרתי משמע. ובזמן שבחלקים מהעיר קמות שכונות חדשות ומגדלים, יש מי שבחר דווקא בפשטות
בתיה גלעדי 31/7/25 מעריב
יקי בן חיים, ראש עיריית מגדל העמק, מתכנן להכפיל את אוכלוסיית העיר בעשור הקרוב, מ־32 אלף תושבים לכ- 70 אלף. לצורך כך הוא פועל לפתוח מחדש את הסכם הגג עם המדינה, שהבטיח 6,000 יחידות דיור, ומבקש להוסיף עוד 2,000. השכונות החדשות כבר נבנות, והדירות נמכרות במהירות. מ־1.3 מיליון שקל לדירת 4 חדרים לפני שנתיים, ל־1.8 מיליון ומעלה היום.
אחד התחומים שבהם העיר מתקדמת אחרי שנים של קיפאון הוא ההתחדשות העירונית. במשך עשרות שנים נאסרה בנייה לגובה בעיר בשל מגבלות של משרד הביטחון ורשות התעופה האזרחית. רק לאחרונה הוסרו ההגבלות, ובמקום שבו פרויקטים לא היו כלכליים, יזמים פתאום מתחילים לחזור.
רונאל בן סימון, ראש מנהלת ההתחדשות העירונית בעיר, מדבר בפתיחות: “מגדל העמק הייתה בהגירה שלילית פשוט כי לא שיווקו קרקעות, ולא הייתה התחדשות עירונית ולצעירים לא היה איפה לגור. עכשיו, כשאפשר סוף־סוף לבנות לגובה, אנחנו מדביקים פער של שנים. יש עשרות פרויקטים בתכנון, חלקם כבר בוועדה המחוזית”. לדבריו, כל שכונות השיכונים שנבנו בין שנות ה־70 ל־90 והן ללא ממ״ד צפויות לעבור פינוי־בינוי. ובעיר כמו מגדל העמק, שנמצאת בסיכון גבוה לרעידות אדמה, זו לא רק שאלה של נראות אלא גם של בטיחות.
בתוך השכונות החדשות כבר פועלים יזמים – חלקם ותיקים בעיר. שי הירשביין, מחברת שין ישועה ושין נקסטקום, בונה בעיר מאז 2014. בפרויקט האחרון שלו, בשכונה המערבית החדשה, נמכרות דירות חמישה חדרים ב־2.1 מיליון שקל, ודירות גן ב־2.7 מיליון. לדבריו, יש לו הרבה קונים שהם מצמצמי דיור מאזור טבעון, יקנעם ורמת ישי, “אנשים שמחפשים איכות חיים בלי להיתקע עם משכנתא, ורוצים גם לעזור לילדים”.
